נמשך מאבק ההיברידיות בין טויוטה ובין הונדה. לאחר שהונדה דיווח על השקת הגרסה ההיברידית לג'אז הקטנה, דיווח שבפני עצמו הגיע בעקבות השקת הגרסה ההיברידית לטויוטה אוריס הקומפקטית, החליטו בטויוטה לרמוז – בתוך שנתיים נשיק גם אנחנו גרסה היברידית – והפעם למכונית קטנה עוד יותר מהג'אז, טויוטה יאריס. הונדה ג'אז היברידית: ההיברידית הזולה בעולם בטויוטה לא הודיעו במפורש שההיברידית הבאה תהיה יאריס היברידית, אולם הודיעו על כוונתם להרחיב את היצע הדגמים ההיברידיים שלהם במכונית נוספת, שתגיע ממפעלי טויוטה בצרפת, אותם מפעלים שמייצרים את היאריס הקטנה.
טויוטה יאריס ההודעה הזו מתיישבת גם עם תוכניותיו של טויוטה להרחיב את היצע הדגמים ההיברידיים של היצרן כך שלכל מכונית של טויוטה תהיה גרסה היברידית – עד לשנת 2020. להבדיל מהיצרן המשמעותי השלישי ביפן, ניסאן, שמכוניות ההנעה החלופית שלו משתמשות באנרגיה חשמלית – בהונדה ובטויוטה דבקים, בשלב זה, בטכנולוגיה ההיברידית, שמשלבת בין מנועי בנזין ומנועים חשמליים. זהו תמיד המבחן החשוב והנקרא ביותר, הגיליון שהוא מתפרסם בו אוזל מהמלאי, היבואנים נותנים את המכוניות בחשש רב, ומצפים במתח רב עוד יותר לפרסום התוצאות; בקיצור, זה המונדיאל של רכבי השטח. מבחן דרכים: רנגלר משופר של יוגב / ניר בן זקן כבר יותר מעשור מתנהל מאבק בין ניסאן למיצובישי ולטויוטה על התואר "רכב השטח המשפחתי הטוב ביותר". טויוטה אגב היא זו שניצחה כמעט בכל המבחנים והייתה גם מלכת המכירות כמעט כל השנים. לפני חצי שנה ריעננו במיצובישי את הפאג'רו (בעיקר את המנוע) ובטויוטה את הלנד-קרוזר (רק לא את המנוע), ועכשיו - משנחת בארץ הפאת'פיינדר המחודש - החלטנו לכנס את כולם למפגש פסגה.

טויוטה לנד קרוזר מבפנים. תא הנוסעים הטוב ביותר באולם התצוגה יופי הוא בעיני המתבונן, אבל לדעת רוב הבוחנים הפאג'רו הוא זה שמציג את המראה המגובש והנאה ביותר. בזכות מתיחת הפנים של הפאת'פיינדר העיצוב שלו "גברי" ואגרסיבי יותר - בזכות פגוש קדמי נפוח יותר וכונסי אוויר מוגדלים, האחוריים המרובעים וחסרי ההשראה נשארו כשהיו. הלנד-קרוזר החדש (שכבר פגשתם אותו בגיליון 130) מתקרב בעיצובו לאחיו הגדול ה-V8, והדבר גורם לו להיראות בולבוסי מעט וגדול מממדיו הרשמיים. אנחנו אהבנו פחות את חוסר האלגנטיות שלו, אבל עם ישראל חושב אחרת וגם מצביע ברגליים. בפנים הסיפור שונה. לטויוטה תא הנוסעים הטוב ביותר. אמנם איכות החומרים אינה כמו שבפאג'רו, אך המושבים שלו הם הנוחים ביותר בכל שלוש השורות, הוא המרווח ביותר בזכות שורת המושבים השנייה, המתכווננת לפנים ולאחור ומאפשרת אפילו לנערים בחטיבת הביניים לשבת בכיסאות האחוריים. לשלילה נציין שכשהשורה השלישית בשימוש לא נשאר כמעט מקום למטען. תנוחת הנהיגה בטויוטה מעולה, ההגה השמנמן והנעים לאחיזה הוא היחיד כאן המתכוונן פנימה והחוצה, שדה הראייה מצוין, וכאן גם הנהג וגם הנוסעים לא יחמיצו שום צבי במדבר יהודה או עלמת חן בכיכר המדינה. המיצובישי הוא השני בסעיף תא הנוסעים. כאמור, הפלסטיקה שלו איכותית, שילוב החומרים והצבעים נאה לעין והמושבים נוחים, אך תנוחת הנהיגה פשוט אינה נוחה לכל המידות והגדלים. מרווח הפנים מצומצם מזה שבלנד-קרוזר, בעיקר בשתי השורות האחוריות. אגב, פתיחת השורה השלישית אינה נוחה כלל ומסורבלת.

ניסאן פאת'פיינדר מבפנים. השחור הוא הצבע הדומיננטי הפאת'פיינדר הוא האחרון בסעיף זה. למעט כמה נגיעות דמוי כרום ופלסטיקה מבריקה תא הנוסעים שלו כמעט לא השתנה. הוא דיכאוני, ושחור הוא הגוון הדומיננטי בו. המושבים שלו נוקשים, והוא הכי פחות מרווח. לזה נוספו מחסור בשדה ראייה ובעיה אמתית בפניות שמאלה בגלל קורת A רחבה למדי. לחיוב יש לציין את תנוחת הנהיגה, המזכירה מכונית פרטית, ואפילו ספורטיבית (ועשויה לעייף מעט לאורך זמן), וכן את שורת המושבים השלישית, שאפשרה אפילו לי להידחק אליה, וגם את תא המטען הסביר שנותר כשהיא בשימוש. אף שהלנד-קרוזר בגרסת לקשרי הוא היקר במבחן, הוא המאובזר פחות כאן - עם היעדר מושבים קדמיים חשמליים ומחוממים, מערכת שמע עם מחליף דיסקים והיעדר מזגן מפוצל לשורה האחורית ושמשות אחוריות מוכהות (עשוי להיות בעייתי ביום קיץ חם). מה שכן בנמצא הם מושבים מצופים עור, חלון שמש, הנעה ללא מפתח ועוד. לפאג'רו בגרסת לימיטיד יש מצלמת רוורס ומערכת ניווט בהתקנה מקומית, מושבים קדמיים חשמליים ומחוממים, ריפודי עור, מערכת קול עם מחליף דיסקים ופנסי קסנון, ולאוהבי השיזוף – את חלון השמש הגדול ביותר. למרות היותו של הניסאן הזול ביותר, הוא המאובזר ביותר, והרשימה כוללת: מושבים קדמיים חשמליים ומחוממים עם זיכרונות, ריפודי עור, חלון שמש, מערכת שמע עם מחליף דיסקים, דיבורית בלוטות' מקורית, פנסי קסנון וחיישני אורות וגשם.

מיצובישי פאג'רו מבפנים. חומרים איכותיים, צבעים נעימים מבחינת הבטיחות, לכולם יש מערכת בקרת משיכה ויציבות, אבל רק לטויוטה יש שבע כריות אוויר, לעומת שש אצל שני האחרים. בתנועה כל השלושה חמושים מנועי טורבו דיזל מרובעי צילינדרים ותיבות הילוכים אוטומטית בנות חמישה יחסי העברה. על הנייר, פאג'רו הוא החזק ביותר עם מאתיים סוסים ו-45 קג"מ מתחת למכסה, שני לו הניסאן, עם נפח מנוע קטן יותר - שני ליטרים וחצי, אבל 190 כוחות סוס ו-46 קג"מ, ואחרון הוא הקרוזר (שלא השתנה לעומת הדור הקודם) עם 173 כוחות סוס ו-42 קג"מ. בעולם האמתי התוצאות היו שונות, והפאת'פיינדר הוביל את החבורה במירוץ הדראג הפיראטי שארגנו. תגובת הדוושה העצלה בפאג'רו והעובדה שהוא שוקל 220 ק"ג יותר מהטויוטה (שלו שיא מומנט המתקבל 400 סל"ד מוקדם יותר) גורמים לחרטום הקרוזר להיות שני בחבורה עד שבעים קמ"ש. משם והלאה פאג'רו עובר להוביל, אך אינו מצליח להשיג את הניסאן שנעלם באופק. בתאוצות הביניים לעומת זאת היו הפאג'רו והפאת'פיינדר שקולים, והטויוטה מעט מאחור. מאוצי רמזורים חשובים אולי לנו, חברי "הפקולטה למדעים לא מדויקים בכלל", אך עבור הלקוחות הפוטנציאליים העניין בכך מועט, נוחות הנסיעה חשובה הרבה יותר, וכאן הטויוטה הוא זה שמוביל ובגדול.

לנד קרוזר בתנועה. הכי נוח מכולם מנוע הטויוטה הוא השקט שבחבורה, וגם רעשי דרך ממעטים לחדור פנימה, ולפיכך לנד-קרוזר - המוסיף לכך בידוד מרשים ממפגעי מע"צ - הוא בן לוויה נאמן לגמיאת מרחקים בשקט ובנינוחות. לניסאן נוחות הנסיעה השנייה בטיבה, אך רעשי מנוע ודרך חודרים ביתר קלות פנימה, וישנו גם שדה הראייה הבעייתי. לפאג'רו יש המנוע הרועש ביותר (מתי כבר במיצובישי יתחילו לטפל ברעש במקום בתוספת סוסים?!), ונוחות הנסיעה היא הטובה פחות כאן, עם מתלים קשיחים למדי, המעבירים בשידור ישיר ב- HD את מה שקורה למטה. כשמגיעים לכביש המתפתל הקערה מתהפכת על פיה; לא שאנחנו חושבים שזה סעיף רלוונטי עבור מרבית הלקוחות, אך היכולת של הפאג'רו להתמודד עם עומסי צד מרשימה. גם כשלוחצים עליו חזק הוא נותר מפולס (מלשון פלס), והחיסרון היחיד הוא הגה כבד משקל ומתקשר מעט פחות מזה של הניסאן. מתליו של הפאת'פיינדר תומכים בו בפניות טוב קצת פחות מאלו של המיצובישי, אבל בכל זאת עושים את העבודה גם עבור כתבי רכב חוליגנים, בכביש הם אלו המעניקים את השילוב הנכון ביותר כאן בין נוחות להתנהגות. הנוחות הגבוהה של הטויוטה מוציאה אותה ממשחקי "שיוף הצמיגים" של השניים האחרים. הוא אינו גרוע חלילה כמו הדגם הקודם, ואתם לא תעכבו את התנועה בעליות המפותלות מהעמק אל ההר, אך הוא מתנדנד יותר על מתליו ואינו מדויק או משרה ביטחון כמו פאג'רו ופאת'פיינדר בתקיפת פיתולים.

בשטח מסלול השטח היה ארוך ומגוון, מהשבילים המהירים של תל צפית וצפון הנגב, משחקי עבירות בחריצים ועליות ביער להב וגם חולות נחל סכר לקינוח עם השקיעה (של השמש, לא שלנו...). כמו על האספלט הציוני, גם בשבילים טויוטה לנד-קרוזר הוא כמעט רחפת, מגהץ את החריצים ואת האבנים הקטנות ביעילות. גם כשקצב הנסיעה מתגבר הוא שומר על נינוחות גבוהה ואינו מאבד את הצפון כמו הדגם הקודם, אך הוא אינו מתאים לאלה שמצפים מרכב השטח שלהם להתנהג כמו מכונית ראלי. בשביל זה תעברו לפאת'פאיינדר, שפשוט נהנה לטוס על השבילים במהירויות מטופשות לגמרי. לא בטוח שהנוסעים שלכם ייהנו מכך, אבל הניסאן מאפשר לאוחז בהגה הנאה מרובה בנהיגה מהסוג הזה, רק חבל שמערכת בקרת היציבות אינה ניתנת לניתוק מלא, וכשהיא נכנסת לפעולה היא עושה זאת בברוטליות. הפאג'רו טוב קצת פחות מהפאת'פיינדר, מתליו נוקשים מדי לכל תוואי קרקע שאינו חלק, והרבה יותר מדי ויברציות עוברות לתא הנוסעים, אבל בקרת היציבות שלו כוילה מחדש, וכעת היא מתירנית מבעבר, וטובה מזו שבניסאן. לכל טיול שבילים שפוי עם המשפחה הלנד-קרוזר טוב הרבה יותר, אבל אם אתם מהמיעוט "חולה הגז", השניים האחרים עדיפים.

פאת'פיינדר בתנועה. הנאה מרובה בנהיגת שטח קטע העבירות ביער להב הוכיח את מה שידענו – אלקטרוניקה אינה תחליף למהלכי מתלה. הלנד-קרוזר על שלדת הסולם שלו וסרן אחורי חי טיפס את המעלה וזיגזג בתוך ההצלבה ימינה ושמאלה על פי דרישות הצלם ללא קושי. למעשה הוא התקשה אפילו להניף גלגל עבור המצלמה של איתמר – תוצאה של מהלך מתלה נדיב. להצליב את הפאג'רו על מתליו הנפרדים ומרכבו האחוד והנוקשה היה קל הרבה יותר, אבל להעפיל לפסגה קצת פחות. מהלך המתלים קצרצר, תגובת דוושת הגז העצבנית והילוך הכוח שלו שהוא הארוך ביותר (ומקשה לשמור על הזחילה האטית בשטח טכני); אלה וכן בקרת המשיכה הטובה פחות כאן חייבו את נהג הפאג'רו להזיע יותר מאחורי ההגה. אפשר לנעול את הדיפרנציאל האחורי, אבל אז בקרת המשיכה מתנתקת לחלוטין ומשאירה את הגלגלים הקדמיים להסתחרר. לבסוף הגיע הפאג'רו לפסגת ההר, אבל לא באלגנטיות של הלנד-קרוזר. הפאת'פיינדר - בעל שלדת סולם גמישה יותר ומתלים בעלי מהלך ארוך מעט יותר - מתמקם בין השניים. בקרת המשיכה שלו יעילה משל המיצובישי, ועם הילוך הכוח הקצר ביותר היה לו יותר קל להתגבר על המכשול יותר מאשר לפאג'רו. בדיונות יש מלך אחד בלבד, והוא זה שיש לו שלושה יהלומים אדומים בחזית וארון מלא גביעים ממירוץ השטח הקשה בעולם. מאז ומעולם היו הפאג'רואים רכבי השטח הטובים ביותר בדיונות וגם הדגם החדש אינו יוצא דופן. בלי להוציא אוויר כלל, טס הפאג'רו על שבילי הדיונות שבנחל סכר בקלילות שהזכירה לנו את הפאג'רו איבו מנוחתו עדן וסטפן פטרהנסל בדיונות הסהרה. המתלים הנוקשים מונעים את ההתנדנדות המעצבנת בבפאמפים, והמנוע החזק עם בקרת היציבות המתנתקת ללא הפרעה בנהיגת חולות מאפשרים למיצובישי להציב כאן את הרף העליון. לטויוטה יש צמיגים רחבים כמו בפאג'רו ובקרה המתנתקת לחלוטין, אך המתלים הרכים ובעלי הריסון המופחת עושים אותו פחות טוב ונעים פחות בחולות. הניסאן הוא האחרון כאן, יש לו הצמיגים הצרים ביותר, ובקרת היציבות שלו פשוט מפריעה, גם כשהיא מנותקת, עד כדי יכולת להביא לשקיעה. פאג'רו בתנועה. מלך הדיונות

קפה עם השקיעה לאחר קילומטרים רבים במגוון תנאי דרך ברור לנו שיש כאן מנצח אחד ושני מפסידים. לפאת'פיינדר מנוע מצוין ושקט, המעניק את הביצועים הטובים כאן, התנהגות הכביש טובה, בלי לפגוע יותר מדי בנוחות וביכולת השטח. הוא גם המאובזר ביותר וגם הזול ביותר, ולפיכך הוא מעניק תמורה טובה מאוד לשקלים שלכם, אבל תא נוסעים שנראה כמו תשעה באב והמרווח המצומצם אינם מאפשרים לנו להעניק לו את הניצחון. הפאג'רו הוא זה שנראה הכי טוב בחבורה, גם מבפנים וגם מבחוץ, וזה לבדו הביא, מביא ויביא לקוחות רבים להעדיף אותו. התנהגות הכביש שלו מעולה ומזכירה מכונית כביש, אבל הוא אינו נוח בכבישי ישראל ובשביליה כמו השניים האחרים. הוא בנוי היטב ומאובזר, אבל יכולת השטח שלו, הטובה הפחות (פרט לדיונות), והמנוע הרועש אינו מעלים אותו למדרגה הגבוהה. טויוטה לנד-קרוזר החדש הוא אחד המקרים שהבחירה של הרוב היא גם הבחירה שלנו. הוא הנוח והמרווח ביותר, וכיף לשייט אתו הביתה לאחר יום עבודה קשה כמו שלנו במדבר. יכולת השטח שלו טובה מאוד, וגם בתצורה סטנדרטית הוא מסוגל להגיע הרחק במעלה ההר, ונקודות החולשה העיקריות בנוגע לדגם הקודם - מספר כריות האוויר, עיצוב תא הנוסעים והתנהגות הכביש - טופלו. אז היום, עוד יותר מבעבר, הלנד-קרוזר - הגם שהוא יקר מעט מהאחרים - מנצח, ובגדול! תודה ענקית לצדי מלר מסדנת רסטה 4 X 4 ולא' על העזרה בהשגת הלנד-קרוזר למבחן ועל הצ'ופרים בתא המטען. מיגוני הגחון של סדנת רסטה הם היחידים המאושרים להתקנה על ידי יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה לישראל.

 
Make a Free Website with Yola.